.jpg)
כחו של צדיק
אמרו בגמרא (ב"ב טו.) רבא אמר: איוב בימי מרגלים היה. כתיב הכא (איוב א, א): "איש היה בארץ עוץ, איוב שמו", וכתיב: "היש בה עץ". שואלת הגמרא: וכי 'עץ' דומה ל'עוץ'? אלא אמר משה לישראל: ישנו איוב שהאריך שנים רבות כעץ, ומגן על דורו - כעץ המגן בצל שלו מפני החמה.
וכן מצינו, שהמשיל בכל מקום את הצדיקים לעץ: "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה" (תהלים צב, יג) - שהוא קיים לשנים רבות. ואילו את הרשעים לעשב: "בפרוח רשעים כמו עשב" (שם צב, ח)" - שנות הרשעים קצרות. (מהרש"א שם).
האדם נמשל לעץ השדה - הנה יש אילן שמוציא פירות, ויש שאינו מוציא פירות. עץ שמוציא פירות, שנותיו ארוכות, לפי שמזבלים ומשקים אותו תדיר ואין כורתים אותו. אבל אילן סרק אינו מאריך ימים, לפי שכורתים ממנו להסקה, או לבנין וריהוט.
איוב צדיק היה, לכן נמשל לעץ עושה פירות, ששנותיו ארוכות, שהפירות גורמים לו שיאריך ימים. ("בן יהוידע שם).
ההספדים על איוב
ולהלן כתוב "ארץ אוכלת יושביה", וכתב רש"י: "בכל מקום שעברנו מצאנום קוברים מתים". והביא החיד"א (דבש לפי מערכת כ' אות ז'), כי היה מנהגם להשהות מתיהם בארון ולא לקוברם עד שימות אדם חשוב, ואז יקברו אותם עמו, כדי שיליץ עליהם בדין, ויכנסו עמו לגן עדן... לכך כשמת איוב, קברו את מתיהם.
בכל מקום שהמרגלים עברו - עסקו בהספד, שהיה איוב אדם חשוב מאד, ובכל המקומות התאבלו עליו והספידוהו. (סוטה לה.) שתי הסיבות קשורות זו בזו: כדי שלא תגן זכותו על בני הארץ, ושיהיו טרודים בהספדו ולא ישימו לב למרגלים. (רש"י מסכת סוטה שם).
"היש בה עץ" - איוב גלגול של תרח היה. 'עוץ' - שהיה מתחילה עובד צלמים ורתח להקב"ה בהיותו תרח. ("מגלה עמוקות" אופן יח).
"וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה... ויבואו... ויועדו יחדיו לבוא לנוד לו ולנחמו". (איוב נ, יא).
אמרו חז"ל (ב"ב טז: עי"ש) שבין כל אחד ואחד מרעי איוב היה מרחק עצום. אם כן, מהיכן הם ידעו את שארע לאיוב? אלא, שלכל אחד מהם היה כתר, ובו שלשה פרצופים, ועל כל פרצוף חקוק שם, וכשבאו ייסורים על אחד היה פרצופו משתנה. או שהיו לכל אחד מהם שלשה עצים ועל כל אחד חקוק שם. ברגע שהעץ היה נובל, היו יודעים כי אותו חבר נמצא בצרה!
ואילו המהרש"א סבור, כי יתכן שהיה זה כישוף. ה"דברות משה" לעומת זאת כותב, כי "אפשר שכיון ששלשתם היו חסידי אומות העולם ונביאים, נעשה להם דבר זה בדרך נס על ידי תפילתם". וזהו מה שנאמר "היש בה עץ"!
מקום קבורת איוב
על מקום קבורת איוב יש מסורות ודעות רבות. (זאת מלבד לדעות הרבות שיש בגמרא ובמדרש מתי והיכן היה איוב...) לפחות שמונה מקומות 'מתהדרים' בכתרו של איוב, מהם שלושה כפרים בארץ... לבנון, איסטנבול, ואפילו בוכרה הרחוקה... רבינו אשתורי הפרחי כתב, כי מסתבר ש"ארץ יעזר" בירדן היא ארץ עוץ, שם מקום מיוחס לאיוב וקורין אותו: "דיר איוב". ("כפתור ופרח" י"א מסלול ו).
.svg)